בשבועות האחרונים מחלת הכלבת חוזרת לכותרות - ולא רק באזורים שבהם התרגלנו לשמוע עליה בעבר.
בשנת 2025 תועדו בישראל יותר מ־100 אירועי כלבת בבעלי חיים, ומתחילת 2026 כבר אובחנו יותר מ־60 אירועים. המקרים כוללים כלבים, תנים, חיות בר, חיות משק ובעלי חיים נוספים, והם התגלו באזורים שונים בארץ. המספרים מתעדכנים באופן שוטף במאגר משרד החקלאות.
הנתונים האלה אינם סיבה להיכנס לפאניקה. הם כן סיבה לעצור לשתי דקות, לבדוק שההגנות הבסיסיות של חיית המחמד מעודכנות ולוודא שכל בני הבית יודעים כיצד לפעול במקרה של חשיפה.
בפטאיט אנחנו מאמינים שטיפול טוב מתחיל לפני שהבעיה מופיעה: מידע נכון, שגרה מסודרת ותגובה מהירה כשמשהו משתבש.
קודם כול: לא צריך לנסות לזהות כלבת לבד
בעל חיים החולה בכלבת לא תמיד ייראה כמו בעל חיים „משוגע” או תוקפני. לעיתים השינוי בהתנהגות יהיה מתון יותר, ולא ניתן לקבוע לפי מראה בלבד אם בעל החיים נגוע.
נגיף הכלבת מועבר בעיקר באמצעות רוק של בעל חיים נגוע. החשיפה עלולה להתרחש בעקבות נשיכה, שריטה, או מגע של רוק עם פצע פתוח או עם אזור רירי כמו העיניים והפה. לאחר הופעת תסמיני המחלה, הכלבת נחשבת קטלנית כמעט תמיד - אבל טיפול מונע שניתן בזמן יכול לעצור את התפתחותה.
המטרה שלנו כבעלי חיות מחמד אינה לאבחן את בעל החיים שמולנו. המטרה היא לצמצם חשיפה ולפעול במהירות כאשר קיים ספק.
7 בדיקות שכדאי לעשות כבר היום
1. בדקו מתי הכלב קיבל חיסון כלבת
פתחו את פנקס החיסונים, את ההודעה מהווטרינר או את רישיון הכלב ובדקו את תאריך החיסון האחרון.
לפי הכללים המעודכנים, כלב שקיבל לפחות שני חיסוני כלבת במהלך חייו נדרש בדרך כלל לחיסון אחת לשנתיים. כלבים שלא חוסנו בעבר נדרשים לתהליך חיסון שונה, הכולל חיסון נוסף לאחר החיסון הראשון.
לא בטוחים מה הסטטוס? אל תנחשו. התקשרו למרפאה הווטרינרית ובקשו לבדוק את הרשומה.
2. ודאו שרישיון הכלב בתוקף
גם כאשר חיסון הכלבת ניתן אחת לשנתיים, עדיין קיימת חובה לחדש את רישיון החזקת הכלב מדי שנה.
חיסון ורישיון אינם אותו הדבר. בדקו ששניהם מוסדרים ושלא הסתמכתם רק על תאריך החיסון האחרון.
3. בדקו שפרטי השבב מעודכנים
מספר טלפון ישן או כתובת לא מעודכנת עלולים להקשות על איתור הבעלים במקרה שהכלב הולך לאיבוד, נמצא לאחר מגע עם בעל חיים אחר או מעורב באירוע נשיכה.
ודאו שמספר הטלפון, שם הבעלים והכתובת במאגר תואמים לפרטים הנוכחיים שלכם.
4. התאימו את הטיולים למצב
אין צורך להפסיק לטייל, אבל חשוב להקפיד על כמה כללים פשוטים:
החזיקו את הכלב ברצועה, במיוחד בקרבת שטחים פתוחים. אל תאפשרו לו להתקרב לפגרים, לבעלי חיים משוטטים או לחיות בר. בשעות הערב והלילה שמרו על ערנות מוגברת באזורים שבהם נצפים תנים או חיות בר אחרות.
גם כלב חברותי וממושמע עלול לרוץ לעבר בעל חיים זר לפני שתספיקו להבין מה קורה.
5. הסבירו לילדים שעל כל שריטה צריך לספר
ילדים עלולים להסתיר נשיכה או שריטה מחשש שיכעסו עליהם, או משום שהפגיעה נראית להם קטנה.
המסר צריך להיות פשוט:
אם בעל חיים נשך, שרט או ליקק פצע - מספרים מיד למבוגר. לא מחכים ולא מסתירים.
הדיווח חשוב גם כאשר מדובר בגור, בחתול או בבעל חיים שנראה ידידותי.
6. אמצו בעלי חיים דרך גורם מסודר
אימוץ והצלה של בעלי חיים הם מעשים חשובים, אך כאשר ההיסטוריה של בעל החיים אינה ידועה, יש לבצע את התהליך בצורה מבוקרת.
לפני שמכניסים הביתה כלב או חתול שנמצא ברחוב, ובמיוחד בעל חיים שהגיע מאזור אחר בארץ או מחוץ לישראל, יש להתייעץ עם וטרינר או עם השירות הווטרינרי המקומי. תהליך מסודר מאפשר בדיקה, תצפית, חיסון ותיעוד.
7. שמרו את מספרי החירום הרלוונטיים
שמרו בטלפון את הפרטים של:
הווטרינר המטפל, המוקד העירוני, השירות הווטרינרי המקומי ולשכת הבריאות המחוזית.
באירוע אמיתי, לא כדאי להתחיל לחפש מספרים בזמן שאתם לחוצים.
נתקלתם בבעל חיים שמתנהג באופן חריג?
בעל חיים שמתקרב לבני אדם ללא חשש, מתקשה ללכת, נראה מבולבל, תוקפני באופן חריג או משוטט בשעות ובמקומות שאינם אופייניים - מצדיק זהירות ודיווח.
אל תנסו לתפוס אותו, ללטף אותו או להרחיק אותו בידיים. הכניסו ילדים וחיות מחמד למקום מוגן, התרחקו ודווחו למוקד העירוני או לשירות הווטרינרי המקומי.
אפשר לצלם מרחוק רק כאשר הדבר בטוח, ולרשום את השעה והמיקום המדויק. אין לרדוף אחרי בעל החיים כדי להשיג תמונה.
מה עושים מיד לאחר נשיכה או שריטה?
במקרה שבו אדם ננשך או נשרט על ידי בעל חיים:
שוטפים מיד את האזור במים זורמים ובסבון במשך כ־15 דקות.
מחטאים את המקום, אם ניתן, באמצעות אלכוהול בריכוז 70% או חומר חיטוי מתאים.
פונים בהקדם ללשכת הבריאות לקבלת הערכת סיכון והנחיות.
כאשר לשכת הבריאות סגורה, יש לפנות לחדר מיון בהתאם להנחיות משרד הבריאות ולחומרת הפגיעה.
רושמים את פרטי בעל החיים, הבעלים, המקום והשעה - בלי לסכן את עצמכם בניסיון ללכוד אותו.
יש לפנות לקבלת הנחיות גם כאשר הכלב מוכר וגם כאשר נאמר לכם שהוא מחוסן. ההחלטה אם נדרש טיפול מונע מתקבלת על ידי גורמי הבריאות, ולא על ידי בעל החיים, הנפגע או החנות שבה הוא מטופל.
ומה עושים אם חיית המחמד ננשכה?
אם הכלב או החתול שלכם ננשכו, נשרטו או באו במגע עם בעל חיים החשוד כחולה בכלבת:
הרחיקו אותם מבני אדם ומבעלי חיים נוספים, הימנעו ממגע ישיר עם רוק או עם אזור הפציעה, והתקשרו מיד לווטרינר ולשירות הווטרינרי המקומי.
אל תמתינו להופעת סימנים ואל תסתפקו בכך שחיית המחמד מחוסנת. אופן הטיפול, הצורך בחיסון דחף ומשך התצפית נקבעים בהתאם לנסיבות האירוע ולמצב החיסוני של בעל החיים.
האם גם חתולים נמצאים בסיכון?
כן. כלבת אינה מחלה של כלבים בלבד.
גם חתולים ובעלי חיים אחרים עלולים להיחשף לנגיף. הסיכון משתנה בהתאם לאזור המגורים, ליציאה של החתול מהבית ולמגע האפשרי שלו עם חיות בר או בעלי חיים משוטטים.
בעלי חתולים שיוצאים החוצה, גרים בסמוך לשטח פתוח או נמצאים באזור שבו דווחו אירועי כלבת צריכים להתייעץ עם הווטרינר לגבי ההגנה המתאימה.
ארבע שאלות לבדיקה של שתי דקות
עצרו עכשיו ובדקו:
האם החיסון של הכלב בתוקף?
האם הרישיון השנתי חודש?
האם מספר הטלפון המשויך לשבב מעודכן?
האם כל בני הבית יודעים מה לעשות במקרה של נשיכה או שריטה?
אם אחת התשובות אינה ברורה, זה הדבר שכדאי להסדיר היום.
השורה התחתונה
הדרך להתמודד עם כלבת אינה לחיות בפחד - אלא לבנות שגרת הגנה פשוטה.
חיסונים בזמן, רישום מעודכן, טיול אחראי ותגובה מהירה במקרה של חשיפה יכולים לעשות הבדל משמעותי. אל תנסו לאבחן לבד, ואל תחכו לראות אם מופיעים סימנים.
בכל ספק הנוגע לבריאות חיית המחמד, פנו לווטרינר. במקרה של נשיכה, שריטה או חשיפה של אדם לרוק של בעל חיים, פעלו לפי הנחיות משרד הבריאות.
הבהרה: המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי או וטרינרי. הנחיות עשויות להשתנות בהתאם לאזור, לסוג החשיפה ולמצב החיסוני. במקרה של חשיפה יש לפנות ללא דיחוי לגורמי הבריאות ולשירותים הווטרינריים המוסמכים.
מקורות:
משרד הבריאות - מידע על מחלת הכלבת והנחיות לאחר נשיכה או שריטה.
משרד החקלאות וביטחון המזון - מאגר אירועי הכלבת בישראל.
משרד החקלאות - חיסונים ורישיון להחזקת כלבים.
גלובס - הכתבה שהציפה את העלייה במקרי הכלבת.
